יש רק אמת אחת, הח"כים יקבעו לכם מהי

אם החוק שיעלה מחר לדיון בוועדת חוקה יעבור, הדברים הבאים עשויים להפוך לעבירות: הקרנת פרק של "עבודה ערבית", ציור על דגל ישראל, דיון אקדמי על מהות המדינה.
משטרת מחשבות כבר אמרנו?

ההורים שלה, כלומר הח"כים שהגישו אותה, נתנו לה שם ארוך ומסורבל. מסכנה. אולי בגלל זה בתקשורת מעדיפים לקרוא להצעת החוק שתעלה מחר להכנה לקריאה שנייה ושלישית – "חוק הנכבה". יותר פשוט, אבל לא מספיק מדוייק.

בימים האחרונים, כשדיברנו כאן ב"פרויקט דמוקרטיה" על ההצעה האומללה הזו, גילינו שכל אחת ואחד נותן לה שם אחר. בין השמות שעלו: "חוק משטרת המחשבות", "חוק – מה מותר להגיד", וגם "חוק – מיהו ציוני?"

בסוף, לא הצלחנו להסכים על שם, אבל דבר אחד בטוח, והוא שמאחורי ההצעה הזו מסתתר עוד כרסום רציני – ביס תאוותני – בחופש הביטוי של כולנו.

איך זה אמור לעבוד?

הצעת החוק הזו (כנסו לקרוא, היא ממש קצרה – PDF) נועדה לאפשר לפוליטיקאים להפחית תקציב של גופים ציבוריים אשר ייקבע כי אחד הדברים שכלולים בחוק בוטאו במסגרתם. במילים אחרות – הרעיון הוא לאיים בקיצוץ תקציב על גופים ומוסדות שלא חביבים על הח"כים המציעים, שלא יישרו קו עם עמדת הרוב הפוליטי בכנסת.

יש בהצעה כמה עילות להפחתת תקציב – כמו הסתה לטרור, גזענות או אלימות – שהן מוצדקות לכל הדעות. מרוב שהן מוצדקות, אין צורך בחוק הזה, כי הדברים האלה מהווים ממילא עבירה על החוק הפלילי. אלא שנוסף על אלה מבקשת ההצעה להוסיף כמה עילות – קצת פחות מוצדקות, הרבה פחות דמוקרטיות.

1. אמת היסטורית אחת:

לפי ההצעה, אחת העילות לשלילת תקציב תהיה "ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל".

בעוד שעבור מיליוני אזרחים ישראלים, יום העצמאות הוא יום חג, יש גם מיליוני ישראלים – לא פחות אזרחים – שעבורם העצמאות כרוכה באופן ישיר עם אסונו של העם הפלסטיני – הנכבה. לא כולם אוהבים לשמוע את זה, לא תמיד כולם מסכימים על הפרטים, אבל אי אפשר להתכחש לעובדה שהנכבה מהווה מרכיב מרכזי בהוויה של חלק גדול מאוכלוסיית המדינה.

עבור האזרחים הערבים, הצעת החוק הזו מאיימת לפגוע בזכות לבטא את זהותם, את ההיסטוריה שלהם ואת זיכרונם הקולקטיבי. עבור כולנו – יהודים וערבים – חוק כזה מהווה פגיעה נוספת בסיכוי לקדם הבנה הדדית, הכרה וחיים משותפים.

אם ההצעה תעבור, הקרנת הפרק המעולה על הנכבה ב"עבודה ערבית", למשל באירוע במתנ"ס או בבית ספר, יהיה סוג של עבירה על החוק. ספרי היסטוריה ישוכתבו, כך שהם יכללו רק את הגרסא "של השלטונות"; ודיונים בספרים של סופרים כמו דוד גרוסמן, עמוס עוז או אשכול נבו, לא יוכלו להתקיים במסגרת שמקבלת מימון ציבורי, למשל אוניברסיטה.

(עוד על מלחמתה של מדינת ישראל בזיכרון הנכבה – בלינק הזה)

 2. הגדרה אחת (לא ממש ברורה) של מהות המדינה:

63 שנים קיימת המדינה. 63 שנים אנשים מתווכחים על משמעות הביטוי "יהודית ודמוקרטית" – מה קודם למה? מי יותר חשוב? האם חייבים את שניהם? ולמה בכלל התכוון המשורר?

להתווכח אמרנו? לא עוד! כי לפי ההצעה, "שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית" היא עוד סיבה לרדיפה ממשלתית. ככה, בלי הגדרה ברורה, בלי לקבוע מה זה אומר, החוק מבקש לפגוע בחופש המחשבה והביטוי שלנו, ומכריח את כולנו לקבל איזו עמדה עמומה של מהי מהות המדינה.

פרסתם מאמר לפיו ישראל לא ממש דמוקרטית? אולי עברתם עבירה.

טענתם בפומבי שהמדינה שייכת לכל הדתות והעמים? תשכחו מתקציבים.

בקיצור, מי שלא מפרש יהדות ודמוקרטיה כמו יוזמי החוק – מסתכן בעבירה.

 3. אסור לגעת בדגל:

למעשה, כבר לפי החוקים הקיימים, אסור לפגוע בכבודם של הדגל או של סמל המדינה. ההצעה הנוכחית רק באה להרחיב את הענישה ולקבוע ש"השחתה או ביזוי פיזי" שלהם תכניס את הגוף המשחית/מבזה לתוך הרשימה השחורה.

חופש ביטוי אמנותי? פוליטי? תשכחו מזה. מעכשיו, גם דגלים, בלונים, חולצות, כרזות, ומה לא – כולם תחת פיקוח. תשאלו, מי יקבע אם עיצוב מסוים מהווה אמירה אמנותית או השחתה נוראה? התשובה בסעיף הבא.

4. השר יקבע:

כדי שכל העסק הבולשביקי הזה יעבוד, עשו מגישי ההצעה שני דברים: ראשית, כמו שכבר ראיתם, הם דאגו לשמור על קריטריונים עמומים ועל הגדרות מעורפלות. אף אחד לא מסביר מה זה "יהודית ודמוקרטית"; אף אחת לא מציינת מה מבזה את דגל המדינה.

שנית, בשביל למנוע חלילה מעורבות של משפטנים או גורמים לא תלויים, קובעת ההצעה כי מי שיקבע האם להפחית תקציב, יהיה שר האוצר, יחד עם צוות של "עובדי ציבור" שהוא ימנה, שאיש לא ממש יודע מי הם ואף אחד לא מגדיר את תחומי עיסוקם ומומחיותם. הם יהיו אלה שיפסקו למי לתת כסף בשאלות שהן בכלל שאלות אידיאולוגיות.

במחשבה שנייה, כשהתוכן של החוק כל כך גרוע, לא באמת חשוב איך יקראו לו.

ניירות עמדה על הצעת החוק (ב-פידיאפים):

האגודה לזכויות האזרח (וורד)

המכון לדמוקרטיה (פידיאף)

כמה וראיציות על דגל ישראל. בקרוב עבירה? (כל הצילומים: cc-by-zeevveez. צילום חולצה: cc-by-B. G. Johnson)