רגע לפני שאנחנו יוצאים לחופשה קצרה – רצינו לסכם בקצרה את השנה שהייתה (בעיקר את הנקודות החיוביות) ולהסתכל קדימה בתקווה לשנה הבאה
ראש השנה העברית (וגם האזרחית ועוד כמה מועדים…) הם תמיד זמן טוב לסיכומים, למבט קטן לאחור, וגם קצת לפנים.
לא נחדש אם נספר לכם שזו לא הייתה, אפעס, שנה גדולה לדמוקרטיה הישראלית. יש שיגידו – אחת הגרועות. מכתבי רבנים, מסעות השתקה נגד ארגונים, קיטוב חברתי מתעצם, חוקים שהקשר בינם לבין דמוקרטיה הוא פחות ממקרי, וכן הלאה… (למי שממש מתגעגע, כתבנו על הדברים האלה, בין השאר, בפוסטים: האם הדמוקרטיה באמת מתדרדרת?, כשהרוב מכה את המיעוט, מה שיפה כאן, כשהדמוקרטיה חוטפת צינון).
במצב כזה, כל נחמה נראית קצת דחוקה, ובכל זאת, בואו לא נשכח ש:
בחזית החקיקה: היוזמה להקמת ועדות החקירה המקארתיסטיות – ועוד כמה חוקים אנטי-דמוקרטיים בעליל – נתקעו בשלב כזה או אחר ולא קודמו. כנראה שמישהו שם למעלה התעשת. לכולנו היה חלק בהתעשתות הזו.
חוקים חשוכים אחרים אמנם הצליחו להתרומם (לא חראם? יש רק אמת אחת), אבל לא לפני שהכנפיים שלהם קוצצו מעט. בכל מקרה, הם לא עברו בלי מאבק, בלי שנרים יחד קול – בעצומות, בהפגנות, בפעולות יזומות – למען הדמוקרטיה שלנו. זה לא מעט.
(צילום: cc-by-activestills. Keren Manor/Activestills.org)
חוץ מזה, קצת יותר רחוק מהזרקורים והעיתונים והחוקים הגדולים, אנחנו שומעים כל הזמן גם על המון דברים חיוביים: יוזמות אישיות ויוזמות של ארגונים, שמחממות את הלב ונותנות תקווה לחברה טובה יותר. חברינו גיל גן-מור נתן במהלך השנה האחרונה כמה דוגמאות כאלה (זהירות! פוסט אופטימי). יש עוד הרבה.
בשורה התחתונה, זו הייתה שנה שלמרות הקשיים והאיומים, לא ויתרנו ואנחנו לא מתכוונים לוותר על כללי המשחק. למרות החקיקה המשתיקה, הקולות האלימים, הגזענות – אנחנו ממשיכים לדבוק בשיח דמוקרטי, סובלני, פלורליסטי. רק בדרך זו נוכל לחיות כאן כולם יחד.
הקיץ האחרון – "האביב הישראלי" – היה דוגמא מעוררת השתאות להתעוררות כזו. אפשר לבקר את הישגי המחאה, את מטרותיה או מנהיגיה. אי-אפשר לקחת ממנה את התרומה שלה לשיח הציבורי, להתעוררות החברה האזרחית, לרנסאנס של הזכויות החברתיות.
במקביל, גם לנו היה חלק קטן בקיץ הגדול הזה, עם הקמפיין "הכתובת על הקיר". מאות רבות של אזרחים/ות מכל רחבי הארץ הצטרפו אלינו כדי לדבר על שוויון ועל זכויות חברתיות וכדי לעשות דמוקרטיה.
אנחנו יוצאים עכשיו לחופשה קצרה. נחזור, כמו שאומרים, "אחרי החגים". עד אז, אנחנו רוצים לאחל לכולכם/ן ולכולנו – שנה טובה, צודקת… ודמוקרטית.
צוות פרויקט דמוקרטיה
צילום שלט ברוטשילד: cc-by-activestills
תגובה אחת לפוסט “שנה טובה… ודמוקרטית!”
שליחת תגובה
מדיניות מגמתית ובלתי-דמוקרטית של הפרקליטות
המכתב הזה עוסק בנושא הדמוקרטיה בישראל. גם אם תוכנו אינו נראה לכם אבקשכם לאפשר לי את חופש הביטוי, בשם הדמוקרטיה שאתם דוגלים בה. גם אני מבין משהו בדמוקרטיה.
למעשה ההרס של שלושת הבתים במיגרון התלווה הפעם דבר חמור. הנוהל שהתגבש בשנים האחרונות ולפיו חובה ליידע את מזכירות הממשלה לפני כל הריסה הופר באופן בוטה ע"י פרקליטות המדינה. סביר להניח שהודעה כזאת היתה מאפשרת לממשלה למנוע את הרס הבתים, אולם פרקליטות המדינה הפרה את הנוהל.
בעבר, בעת הדיון המשפטי על ה'התנתקות', טענה פרקליטות המדינה בשם הממשלה, כי פינוי גוש-קטיף בא לבטא את מדיניותה הרשמית של הממשלה. אז ייצגה הפרקליטות ברצון את מדיניות הממשלה ושיתפה עמה פעולה. אולם, בארוע האחרון במגרון פעלה הפרקליטות באופן הפוך – היא עקפה את הממשלה הנבחרת ומנעה ממנה את זכותה לבטא את מדיניותה הרשמית ולמנוע את ההרס.
במטרה להרוס יישובים יהודיים בגוש קטיף ייצגה הפרקליטות ברצון את מדיניות הממשלה, ואילו לשם השגת אותה תוצאה במיגרון עקפה הפרקליטות את הממשלה וחתרה תחת מדיניותה המוצהרת הדוגלת בשמירה על ההתיישבות.
מסתבר אם-כן, כי פרקליטות המדינה מנהלת ביוזמתה ועל דעתה מדיניות מגמתית ובלתי-דמוקרטית המובילה תמיד לאותה תוצאה עגומה של הרס בתי היהודים, הריסת ישוביהם וגירושם מעל אדמתם. ניתן רק לקוות כי הממשלה תתעשת, לפחות עכשיו, ולא תעמוד מנגד ובחיבוק ידיים מול המגמה המסתמנת בבג"ץ להרוס ישובים ולגרש יהודים כחלק מתפיסתה הפוליטית של המערכת המשפטית.