אל מול גל חקיקה מאיימת וגל של סתימת פיות, יהיו שיאמרו יהיה זה מעט לא זהיר לכתוב בימים רעים ונמהרים אלה על דמוקרטיה ערכית-מהותית. נדמה כי המילה 'דמוקרטיה', שנעשה בה שימוש על ידי אנשי שלטון – מבלי להבין את מהותה – נחלשת ועומדת להפוך למושג תיאורטי או טקטי בלבד.
אל מול גל חקיקה מאיימת וגל של סתימת פיות, יהיו שיאמרו יהיה זה מעט לא זהיר לכתוב בימים רעים ונמהרים אלה על דמוקרטיה ערכית-מהותית. נדמה כי המילה 'דמוקרטיה', שנעשה בה שימוש על ידי אנשי שלטון – מבלי להבין את מהותה – נחלשת ועומדת להפוך למושג תיאורטי או טקטי בלבד. יש עדיין בשלטון ובציבור שמאמינים כי דמוקרטיה היא שלטון ועריצות הרוב על מיעוט. יש כאלה שסוברים כי דמוקרטיה היא מן מכניזם פורמאלי, לפיו אחת למספר שנים, מצביעים א/נשים בבחירות. יש כאלו שמאמינים שדי בהצבעה לכנסת כדי להניח כי אנו חיות וחיים בחברה דמוקרטית, ומן הרגע שמוכרע בבחירות פורמאליות מיהו השלטון, הוא יכול לעשות בנו שפטים כרצונו.
אך לא כך הוא, ועל כן הגיע הזמן להבהיר מהי דמוקרטיה, מהותית כמובן, כזו שמכבדת ומושתתת על זכויות אדם ואשה, כזו שמחייבת זכויות מלאות למיעוטים פוליטיים בחברה, כזו שמבוססת על ביקורת חופשית וחופש ביטוי מלא מצד החברה אל מול ממשלה. בימים עכורים אלה של גל חקיקה שעניינו העמקת אפליה כלפי ערבים/יות, השתקת מיעוטים פוליטיים, תקשורת וארגוני חברה אזרחית, הצרת דרכו הצרה ממילא של בית המשפט העליון, ועוד כהנא וכהנא (!) הצעות חוק מבית מדרש לאומני, אנו חייבות וחייבים להחזיר לכולנו את התקווה כי יום יבוא ותתקיים כאן דמוקרטיה מהותית. כי דמוקרטיה אמיתית לא יכולה להתקיים תוך השתקה על ידי חוקים לצד טרור יהודי נגד ערבים, דמוקרטיה אינה מתקיימת ללא תקשורת חופשית, דמוקרטיה אינה יכולה להסיר מעצמה זכויות לכל אדם ואשה, דמוקרטיה אינה שורדת ללא חברה אזרחית, דמוקרטיה הופכת לאות מתה אם כוונתה להסיר מתודעה, נראות ושיח את כל אלה שפועלים ופועלות כאן כדי ליצור לכולנו חברה הוגנת-צודקת-בטוחה- שוויונית- משותפת- וחופשית.
בזמנים בהם השלטון מאיים למחוק כאן כל חלקה אפשרית של דמוקרטיה מהותית,זהו תפקידינו לא להסב מבט, לא להשתתק, לא לתת לייאוש להזיז אותנו הצידה ממאבק למען דמוקרטיה וזכויות שוות לכל אחד ואחת. בעיתות כאלה תפקידנו לשלב ידיים, להכריז ולהכיר כי זוהי שעת חירום של ממש, להתרחב יחד אל התנגדות אקטיבית-נשמעת-זועמת- מוחה- שתקיף חלקים ניכרים מהחברה, ולתבוע עבורנו, עבור כולנו, ובמיוחד עבור אלו מאוכלוסיות מופלות בחברה, קיום דמוקרטי של ממש, קיום אישי-פוליטי-כלכלי-תעסוקתי שמבטיח הוגנות, ביטחון, צדק, חירות וכבוד לכל איש ואשה. כי כל עוד יש רק חלק מהחברה שנהנים מזכויות, כל עוד הרוב הפוליטי מנחית את חיתתו על כל מי שאינו משלו, כל עוד ערבים וערביות חיים כאן כ'אחר המאיים' שיש להרחיקו ולהקטינו, כל עוד חיים בקרבנו א/נשים שנאלצים להיות מאויימים מפעולות טרור יהודי הקרוי בטעות לא מקרית 'תג מחיר', כל עוד להיות מיעוט פוליטי במדינה משמעו חיים בהיעדר ביטחון אישי-פוליטי-ותעסוקתי וצמצום זכויות והזדמנויות- וודאי ביחס לרוב היהודי, כל עוד חל איום של ממש על כל מי שלא מתיישר או מתיישר על פי קווי המדיניות של ממשלה- כל עוד תופעות אלה הן המציאות שלנו כאן, אז בבקשה- אל תכנו אותנו דמוקרטיה, וודאי לא במובנה המהותי- כי בימים אלה היא בבחינת קליפה פורמאלית שהופכת לדקה מדיי.
דורית אברמוביץ', רכזת תקשורת ב'שותפות-שראקה'
