הכתובת על הקיר: בואו לספר על החוויה שלכם
כמעט חודשיים חלפו מאז שיצאנו לדרך עם "הכתובת על הקיר". חודשיים שבהם הצטרפו אלינו כמעט 800 חברות וחברים מכל רחבי הארץ (ראו מפה), שקיבלו הביתה פוסטרים ותלו וצילמו (אלבום תמונות) ולקחו חלק בחוויה הדמוקרטית הזו.
בששת השבועות האחרונים שמחנו לראות את הפוסטרים של "הכתובת על הקיר" מודבקים על גבי אוהלים ונישאים כשלטים בהפגנות. התרגשנו גם מהתגובות שקיבלנו מכם לאורך הדרך: הצעות, ביקורות, מילים מעודדות. מיילים כמו זה שכתב לנו אורי, שסיפר כי הוא הלך יחד עם בנו לתלות שלטים ולבקר במאהלים, ביקור שהתפתח לשיחה על חופש הדיבור ועל הזכות למגורים.
עכשיו, רגע לפני הפוסטרים האחרונים – רצינו להזמין אתכם לשתף את כל הקוראים/ות בחוויה שלכם מהקמפיין: ספרו לנו על תליית הפוסטרים, על תגובות שקיבלתם, על שיחות שהתעוררו מסביב, וגם על מה שהניע אתכם/ן לקחת חלק ולצאת לפעולה.
את החוויות שלכם/ן, אתם/ן מוזמנים/ות לשלוח למייל: democracyproj@gmail.com. מומלץ לצרף גם תמונות. בשבועות הקרובים נפרסם אותם כאן באתר.
תודה!
צוות פרויקט דמוקרטיה
אלפי פוסטרים מנהריה ועד ירוחם. (צילום: cc-by-Kevin N. Murphy)
דרוש: מאבק חברתי
פגשתי בשבועות האחרונים חברים חדשים: פעילים לשינוי חברתי ממקומות שונים בעולם, שהתקבצו בארצות-הברית לתוכנית לימודים משותפת. סיפרנו על ארצותינו, וכמו שגרירים טובים, הבלטנו את מה שאנחנו אוהבים בהן. אחר-כך דיברנו גם על מה שקשה.
כששאלתי על מצב העוני אצלם, הופתעתי מהמספרים ולכן גם טרחתי לבדוק אותם במקורות הרשמיים: מתברר שבארצות-הברית 17% מהאוכלוסייה חיה מתחת לקו העוני, בברזיל 21%, ברומניה ובאינדונזיה 13%. למה הופתעתי? כי הם נראו לי נמוכים. התרגלתי למספר האימתני של 25%, שאליו הגענו אנחנו. כן, בישראל 2011 אחד מכל ארבעה אזרחים חי מתחת לקו העוני. רק הודו עוברת אותנו, ולא בהרבה, עם 28% עוני.
הכי הפתיעו אותי הויאטנמיים. בשנות השבעים, עם סיום המלחמה בין שני חלקי המדינה, עמד שיעור העוני בויאטנם הקומוניסטית והדיקטטורית על שבעים אחוזים. כיום, רק 10% מהויאטנמים מוגדרים עניים. כשחושבים על זה שאצלנו, כל ילד שלישי חי בעוני, הנתון הזה מעורר קנאה.
אז נכון שעוני הוא עניין יחסי למדינה שאתה חי בה, אך דווקא ההגדרה המדינתית היא שרלוונטית להשוואה, כי היא מבטאת את רמת ההכנסה שמתחתיה אי-אפשר להתקיים בכבוד – יחסית לחברה שבה חיים.
כשסיפרתי על המצב בישראל, הם לא האמינו. הם שמעו שבישראל יש כלכלה חזקה ושאנו אומת היי-טק. הייתי צריכה להנהן ולהסביר שלמרות זאת רק מעטים נהנים מפירות הצמיחה. למעשה, לא רק מי שחי בעוני סובל, רובנו המכריע הרי מצויים במעגל הבלתי-אפשרי הזה של לנסות ולהסתדר עם משכורות נמוכות בשוק שיוקר המחיה שלו מרקיע שחקים.
(צילום: cc-by-majorbonnet)
בכל מסעדה שאכלנו עשיתי חשבון, לפיו היינו משלמים כפול בתל-אביב, ובל נשכח שלא הייתי בהודו, הייתי בארצות-הברית. אפילו האמריקאים לא האמינו. יצא להם החשק לבוא ולבקר.
מרד הקוטג' שהתרחש כאן בשבועות האחרונים מסמן התעוררות נכונה. החיצים כוונו – ובצדק רב – נגד העושק שמבצעות החברות המסחריות ונגד הריכוזיות במשק שמאפשרת זאת. אולם יש מעגל נוסף שראוי למאבק והוא חשוב ורב-עוצמה לא פחות: אלו הם השירותים החברתיים שאנו מקבלים עבור המסים שאנו משלמים.
כאן זה לא ארצות-הברית ונטל המס גבוה. בתמורה הבטיחו לנו מדינה שדואגת לחינוך ילדינו, לשירותי בריאות, לשכר הוגן ולזכויות עובדים, לכך שלחסרי בית ימצא פתרון. אלא שלמעלה משני עשורים, זה לא מה שאנחנו מקבלים – לא מממשלות ימין ולא מממשלות שמאל.
הבעיה היא שמי שיכול, דואג לעצמו: עושה ביטוח בריאות משלים, קונה לילד שיעורי העשרה, הולך ללמוד מחשבים כדי לקבל משכורת של היי-טק. שכבות הולכות ומתרחבות אינן יכולות ונותרות מאחור. הן מושכות את כולנו יחד איתן ולפי התחזיות, אם נמשיך כך גם המשק יפסיק אוטוטו לצמוח.
הבסיס הערכי של משטר דמוקרטי מותנה במימוש ערכים של זכויות אדם בתחומי הבריאות, החינוך, העבודה, הקיום בכבוד. בלעדיהם אין לאדם סיכוי להתפתח ולנו אין סיכוי שמרחבי העוני יקטנו.
לכן, הפתרון אינו מורכב מדבר אחד. הוא מורכב מעשייה משותפת של משרדי ממשלה שונים למען כך שיותר אוכלוסיות יצאו לעבוד, ששכר המינימום יעלה, שהחינוך יהפוך לאיכותי יותר, ששירותי הבריאות יגיעו גם לפריפריה.
כדי לעורר את המאבק הבא, "פרויקט דמוקרטיה" – שותפות של ארגונים חברתיים – פתח השבוע בקמפיין חדש, שכותרתו: "הכתובת על הקיר". פוסטרים שממחישים את הפערים החברתיים בתחומי הבריאות, החינוך, הדיור ועוד יתלו ברחבי הארץ בסיוע מתנדבות ומתנדבים. אתם יותר ממוזמנים לקבל בדואר ולתלות בלוחות המודעות ליד הבית. (הרשמה – בעמוד הזה)
הממשלות שלנו לא עושות את העבודה ולכן אנו צריכים אתכם – כדי להזכיר להן שאנחנו לא מוותרים על הדמוקרטיה שלנו.
טלי ניר
הכותבת היא מנהלת המחלקה לזכויות חברתיות באגודה לזכויות האזרח
(המאמר פורסם לראשונה ב"ידיעות אחרונות")
להמשךבואו לקרוא לח"כים – לעצור את חוק החרם!
(צילום: cc-by-young and with it)
למקרה שלא פתחתם היום עיתון או נמנעתם מלהציץ באתרי החדשות – אז כדאי שתדעו שמחר יעלה בכנסת להצבעה שניה ושלישית החוק שמכונה "חוק החרם". החוק – פרק נוסף בשרשרת הניסיונות של הכנסת הנוכחית לכרסם ביסודות הדמוקרטיה – נועד כדי להטיל סנקציות על אישים או על חברות שקוראים באופן פומבי להטיל חרם על מדינת ישראל (או על חלק ממנה), ובכלל זה חרם על ההתנחלויות בשטחים (או על מוצריהן). נוסח החוק שיעלה מחר להצבעה מסמיך את בית המשפט לקבוע (ללא הוכחת נזק) כי ארגונים ואזרחים שיקראו לחרם כזה יחוייבו בתשלום פיצויים. בנוסף, בנוסח הנוכחי הוספו סנקציות כלכליות נגד גופים שיתחייבו להשתתף בחרם – ובין השאר ישללו מהם הטבות המס שלהן הם זכאים וכן תמיכות כספיות שונות.
כדי להבין בדיוק במה מדובר, כדאי לקרוא את נוסח החוק (ב-PDF).
כיוון שהזמן קצר ויש עבודת מחאה לעשות (מייד נגיע אליה), נזכיר רק ש:
א. החוק המוצע פוגע בחופש הביטוי, המחאה וההתארגנות של אלה מבין אזרחי/ות ותושבי/ות ישראל שמבקשים למחות נגד מה שהם תופסים כעוול.
ב. חרם – בין אם נאהב אותו או לא – הוא צורת מחאה אזרחית לא אלימה, לגיטימית ומקובלת.
ג. מדובר בחוק מפלה, שכן הוא מכוון בבירור כלפיי חרם מסוג מסוים בלבד. חוק (רק נזכיר את מה שחלק מהכנסת שכחה), אמור לחול על כלל האזרחים בצורה שווה. כמו שלא ייתכן חוק נגד ג'ינג'ים, לא ייתכן חוק שמכוון נגד אנשי בעלי עמדה מסויימת.
ד. נציגים שונים של משרדי ממשלה – ובראשם נציגי משרד החוץ – הביעו בדיונים קודמים התנגדות נחרצת לחוק, בטענה שהוא עלול להזיק למדינת ישראל הרבה יותר מאשר לסייע לה.
וחוצמזה:
הנה דברים שאנחנו כתבתנו על החוק, תחת הכותרת "לא חראם".
וכאן - נייר העמדה (ב-PDF) של האגודה לזכויות האזרח, שנשלח לשרים ולחברי הכנסת.
ומה שדרור פויר (ראו סעיף ד', למטה), כתב על החוק בגלובס.
כאן: אמנים מתבטאים נגד חוק החרם.
וזו עמדתו של חבר הכנסת יוחנן פלסנר בנושא.
בעקבות כל האמור, קואליציית נשים לשלום יזמה פעולה, שבמסגרתה אפשר לשלוח – בלחיצה אחת – מכתב מחאה לכל חברי הכנסת וקריאה כי יצביעו מחר נגד החוק האפל הזה.
גם אנחנו, ב"פרויקט דמוקרטיה" מצטרפים/ות לפעולה ומזמינים אתכם/ן להיכנס ללינק הזה: http://www.coalitionofwomen.org/?p=2202 ולשלוח את המכתב (ראו שם בתחתית העמוד) לכל חברי הכנסת.
להלן נוסח הפנייה המלא:
ח"כ נכבד/ה,
חוק החרם:
פוגע בזכויות יסוד דמוקרטיות ובראשן חופש הביטוי, ההתארגנות והמחאה הפוליטית.
סלקטיבי ולא-שוויוני. החוק חל רק על חרם נגד הכיבוש וההתנחלויות ולא על בחירות פוליטיות וצרכניות אחרות. במה שונה חרם על מוצרי התנחלויות מבחירה בצמחונות, חרם על גבינת קוטג' או על בתי עסק המוכרים מוצרים לא כשרים?
פוגע בביטחון המשפטי. הגדרות החוק עמומות וכלליות, באופן שפוגע בביטחון המשפטי של האזרחים ויוצר "אפקט מצנן" של הפחדה והשתקה.
מנוגד לעקרונות המשפט הישראלי. החוק קובע כי מי שטוען שניזוק מחרם יהיה רשאי לתבוע בנזיקין את מי שקרא לחרם ולקבל "פיצויים לדוגמה", ללא הוכחת נזק. מדובר למעשה על פיצוי עונשין, עקרון הזר למשפט הישראלי.
מעודד שימוש לרעה במערכת המשפט. בניגוד למשפט הפלילי, המשפט האזרחי אינו דורש הוכחה מעל לספק סביר. דבר זה מגביר את הסכנה לשימוש לרעה במערכת המשפט.
מתערב בהחלטות המוסריות האישיות ביותר של אדם, בבחירות הפוליטיות שלו, ובחירות לבטא דעות אלה.
פוגע בחופש העיסוק. סעיף 3 קובע כי לשר האוצר יש סמכות לקבוע הוראות לעניין השתתפות במכרזים החייבים על פי חיקוק ולפסול את השתתפותו של מי שקרא לחרם או של מי שהתחייב להשתתף בחרם במכרזים כאלו. ככל הנראה כוונת המחוקק היתה להרתיע חברות עסקיות מהשתתפות בחרם, אולם תחולת הסעיף רחבה יותר וכוללת גם פגיעה אפשרית במועמדים למשרות בשירות הציבורי.
הרסני לארגוני החברה האזרחית. ביטול מעמד מוסד ציבורי לפי סעיף 9(2) משמעותו פגיעה הרסנית בארגוני החברה האזרחית. בנקודה זו החוק מרחיב מהקריאה לחרם ומכיל גם מי שהתחייב להשתתף בחרם.
חוק שאין דומה לו בשום מדינה בעולם. בניגוד לדברי ההסבר של הצעת החוק הנ"ל, לא קיימת חקיקה שאוסרת על אינדבידואלים וארגוני חברה אזרחית ליזום חרם. החקיקה בארה"ב מתייחסת רק לחרם שהוכרז על ידי מדינות ומתייחסת לפעילותם של תאגידים ולא ליחידים או קבוצות פוליטיות.
(צילום מדרכה: cc-by-infomatique)
להמשךהפוסטרים כבר בדרך ל-200 נקודות ברחבי ישראל
אתמול סיפרנו לכם כאן בהתרגשות על-כך שעברנו את 100 הנרשמים ל"כתובת על הקיר". האמת, הופתענו לטובה מהקצב.
עכשיו, רק יום אחד חלף מאז ואנחנו יכולים לגלות שכבר חצינו הבוקר (בגדול) את ה-200!
אחד הדברים הכי משמחים במיילים שאנחנו מקבלים מכם הוא הפיזור הגיאוגרפי של הבקשות. בניגוד למה שאנשים מסוימים אומרים על קמפיינים חברתיים ("זה יעבוד רק במרכז", או "רק לא במרכז" או "רק בערים הגדולות"), הרי שהוזמנו פוסטרים פשוט מכל חלקי הארץ – משדרות ומשפרעם, מראש-פינה ומכרמיאל, ממושבים במרכז הארץ, ומכפרים בצפון, וכמובן – גם מכל הערים הגדולות. בקיצור מכל מקום.
(צילום: cc-by-ilan sharif)
שואלים אותנו במיילים על תליית המודעות – מה מותר ומה אסור:
אז אל"ף – כן. מותר וחוקי ורצוי ומומלץ לתלות מודעות על גבי לוחות מודעות. זה בדיוק המקום במרחב הציבורי שבו אפשר לתלות מידע ודעות ומודעות, וכן, גם את הפוסטרים של "הכתובת על הקיר".
לוחות מודעות, למי שלא שם לב, אלה הלוחות (לרוב מעץ) שמשמשים לתליית פתקים, פוסטרים של הופעות, הודעות עירוניות ושאר עניינים. בדרך כלל יש עליהם סמל של הרשות המקומית. יש עיריות שמפרסמות את רשימת לוחות המודעות שבשטחן. מצאנו את זה של תל-אביב (בכתובת הזו). אם נתקלתם ברשימות נוספות – אתם מוזמנים לשלוח לנו.
מצד שני, כדי למנוע אי-נעימויות – אז לא, אסור לתלות את הפוסטרים על מקומות שלא מיועדים לכך (גם אם מישהו כבר תלה עליהם פתק על-כך שאבד לו חתול או שהוא מחפש דירת שני חדרים). למשל: קירות של אתרי בנייה, קירות של בניינים, ארונות חשמל ותקשורת וכיו"ב.
עדכונים:
- הפוסטרים נשלחים ברגעים אלה ממש (יום ג'). הם אמורים לעשות את דרכם אליכם ולהגיע לקראת סוף השבוע. אל תשכחו לצלם את הפוסטרים התלויים, לשלוח אלינו (ולכתוב היכן צולמה התמונה), לכתובת: democracyproj@gmail.com
- תזכורת: ביום חמישי בלילה אנחנו נסתובב בתל-אביב על האוטובוס הפתוח ונספר לאנשים על הקמפיין ובכלל, על הקשר בין אי-שוויון לדמוקרטיה. הפרטים כאן.
להמשך"הכתובת על הקיר" – עולה על האוטובוס
(צילום: cc-by-chrisinplymouth)
לפני הכל, רצינו לשתף אתכם ובעיקר להודות לכם: רק אתמול יצאנו לדרך עם "הכתובת על הקיר" וכבר אנחנו עומדים על יותר מ-100 אישה ואיש שהצטרפו אלינו ונרשמו לפרויקט (למעשה, מאז שהתחלתי לכתוב את הפוסט ועד עכשיו כבר עברנו את ה-130…).
הפוסטרים הראשונים כבר יוצאים בדרכם אליכם – לירושלים, חיפה, ירוחם, ראש פינה, באר-שבע, כפר-סבא, חולון, ראש-העין, כאבול, נס-ציונה ועוד עשרות מקומות ברחבי הארץ.
הספתח הזה נותן לנו הרבה אופטימיות שנצליח להגיע עם הפרויקט לכל רחבי המדינה, ולקדם, ולו במעט, שיח דמוקרטי ופעילות דמוקרטית.
אז שוב – תודה!
עדיין לא נרשמתם? זה נורא פשוט – נכנסים ללינק הזה, מכניסים את הפרטים בצד שמאל של העמוד, והפוסטר הראשון כבר בדרך אליכם. כרגיל – תמונות ותגובות יתקבלו בשמחה.
הכתובת על הקיר – יוצאים לשטח
ביום חמישי הקרוב (7.7) נצא להפיץ את בשורת הקמפיין בחוצות תל-אביב. לשם כך, שכרנו את האוטובוס הפתוח של דן, איתו נסתובב ברחבי העיר החל מתשע בערב, ונעצור מדי פעם כדי לחלק פלאיירים, לספר על הקמפיין ולדבר על הקשר בין אי-שוויון לדמוקרטיה.
רוצים להצטרף לנסיעה? כתבו אלינו למייל:
השאירו פרטים מלאים (מייל, טלפון) ונחזור אליכם (על בסיס מקום פנוי). בכותרת המייל אנא רישמו "בנוגע לנסיעה". היציאה תהיה מצומת הרחובות רוטשילד והרצל.
ניפגש בעיר,
צוות פרויקט דמוקרטיה
(צילום: cc-by-Gene Hunt)
להמשך
בואו לעשות איתנו דמוקרטיה
הצטרפו אלינו לתליית פוסטרים דמוקרטיים – כל שבוע, על לוח המודעות הקרוב אליכם
לפני הכל – אנחנו רוצים להודות לעמית, טל, הדס, אפרת, ליאור, ביאן, סלבה, אלינור, איליה, אורי… ועוד רבים ורבות מכל רחבי הארץ שכבר נרשמו לקמפיין. הפוסטרים בדרך אליכם…
עדכונים אחרונים לקראת תחילת הקמפיין ביום ראשון:
- אתמול הורדנו את הפוסטרים לדפוס. הפוסטר הראשון יעסוק בקשר – שאנחנו חושבים שהוא הדוק וחשוב – בין עוני ופערים כלכליים לבין דמוקרטיה. כתבנו על זה כאן וכאן וכאן. הפוסטרים כבר בדרך…
- ביום חמישי הבא, ה-7 ביולי, בין השעות תשע לאחת-עשרה בערב, נסתובב ברחבי תל-אביב עם האוטובוס הפתוח של דן, נספר לאנשים על הקמפיין שלנו ונדבר על החיבור בין אי-שוויון חברתי ודמוקרטיה. מי שרוצה להצטרף לנסיעה מוזמנת ליצור איתנו קשר במייל democracyproj@gmail.com (תציינו בבקשה בנושא המייל: אוטובוס פתוח).
- לסיום – למי שעדיין לא נרשמ/ה – מה צריך לעשות?
- דבר ראשון, כמובן – להיכנס ולהירשם בלינק הזה. כל מי שיצטרף לקמפיין יקבל מדי שבוע, במהלך הקיץ, פוסטרים ישר הביתה בדואר. את הפוסטרים צריך לתלות על לוחות מודעות – מול הבית, ליד העבודה, בדרך לגן של הילדים ובכל מקום שעוברים בו אנשים.
- אחרי שתולים את הפוסטרים – צלמו ושילחו אלינו במייל, או תייגו אותנו בפייסבוק "ודמוקרטית".
- לבסוף - עזרו לנו להפיץ את הקמפיין כדי שעוד אנשים יוכלו לקחת בו חלק. עשו לייק לפוסט הזה, שתפו אותו בפייסבוק או העבירו במייל. עוד כמה מילים על הקמפיין אפשר לקרוא בפוסט הפוסטרים.
קמפיין הפוסטרים החדש שלנו – "הכתובת על הקיר" – ייצא לדרך ביום ראשון הקרוב, ה-3 ביולי.
פרויקט דמוקרטיה הוא יוזמה משותפת של ארגונים רבים, ובהובלתן של:
להמשך
תגובות אחרונות