חינוך

את דוח האגודה לזכויות האזרח על התערערות הדמוקרטיה בישראל בחרנו לפתוח בנושא החינוך. חברה דמוקרטית, שבה אזרחים פעילים המחויבים לערכים של זכויות אדם, סובלנות וכיבוד האחר, אינה צומחת יש מאין, ולמערכת החינוך תפקיד חיוני ביצירתה.

חינוך לזכויות אדם ולדמוקרטיה והחופש האקדמי

צילום: Emily Schneider

את דוח האגודה לזכויות האזרח על התערערות הדמוקרטיה בישראל בחרנו לפתוח בנושא החינוך. חברה דמוקרטית, שבה אזרחים פעילים המחויבים לערכים של זכויות אדם, סובלנות וכיבוד האחר, אינה צומחת יש מאין, ולמערכת החינוך תפקיד חיוני ביצירתה. מערכת החינוך יכולה לסייע להבטחת יציבותה של הדמוקרטיה באמצעות חשיפת התלמידים לערכים אחרים מאלה שהם סופגים בבית  ובתקשורת, בהשפעת תרבות הצריכה ובעידודם של בעלי אינטרסים כלכליים. חינוך לערכים דמוקרטיים, החושף את התלמידים למגוון דעות ועמדות, ולימוד מיומנויות של איסוף מידע, ניתוחו באופן ביקורתי וחשיבה עצמאית, יכולים לאפשר לתלמידים/ות – ובהמשך לאזרחים/יות – להתמודד באופן מכבד וסובלני עם דעות מגוונות ועם נרטיבים שונים, ולאפשר להם בחירה מושכלת ועצמאית של דרכם ושל עמדותיהם.

בתקופה האחרונה, בד בבד עם התדרדרות הנורמות הדמוקרטיות בישראל בתחומים אחרים, נראה כי החינוך לזכויות אדם ולדמוקרטיה נפגע, ולעתים אף עומד תחת מתקפה. תכנים הקשורים לזכויות אדם, לפלורליזם ולחיים משותפים, שהיו בעבר מקובלים, נתפסים לפתע כ"מסוכנים" ומועמדים בסימן שאלה; ערכים מילטריסטיים מקבלים בולטות בתרבות הבית-ספרית; זכותו של המיעוט הערבי לתרבות ולשפה נפגעת; וחופש הביטוי של מורים ושל חוקרים אקדמאים נמצא בסכנה.

מגמות אלה מטרידות במיוחד על רקע של סקרים ומחקרים, המראים שוב ושוב כי תפיסת הדמוקרטיה בישראל כיום, ובעיקר בקרב צעירים, מתמצה בפן הפורמלי שלה: משטר דמוקרטי הוא משטר שמתקיימות בו בחירות קבועות וחופשיות לבית-הנבחרים. מנגד, קיימת שחיקה חמורה בהבנת הפן המהותי של הדמוקרטיה – שעיקרו ההגנה על זכויות המיעוטים בחברה מפני כוחו של הרוב.¹ כך, למשל, סקר שבוצע בפברואר 2010 עבור בית-הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב בקרב מאות בני-נוער יהודים וערבים בגילים 15 עד 18, מצביע, לכאורה, על תמיכה של בני הנוער במשטר הדמוקרטי: 80% מכלל הנשאלים (ו-79% מהנשאלים היהודים) ציינו כי יעדיפו דמוקרטיה שאינם מסכימים עם הנהגתה על פני דיקטטורה שעם הנהגתה הם מסכימים. אולם הנתונים מלמדים שעבור מרבית הצעירים בישראל, הדמוקרטיה מתמצה בהיבט הפורמלי שלה; מנגד, מהות השיטה – קרי זכויות הפרט והמיעוט – לא זוכה להכרה ולהגנה. כך, 46% מהנשאלים היהודים בסקר לא חושבים שיש להעניק לאזרחים הערבים זכויות מלאות; 52% מהם סבורים שאסור לאפשר לערבים להיבחר לכנסת.²

דמוקרטיה אמיתית לא יכולה להתקיים לאורך זמן בלי הגנה על זכויות אדם בכלל, ועל זכויות מיעוטים בפרט.³ שחיקת העמדות הדמוקרטיות פותחת פתח ישיר לפגיעה בזכויות אלה, לתופעות של שנאה, חוסר סובלנות ואלימות, ולערעור על יסודות החברה הדמוקרטית עצמה. כך, בשנים האחרונות הגזענות בישראל מתפשטת, ועמה גוברת הלגיטימציה החברתית שניתנת לה; חופש הביטוי של קבוצות ושל יחידים נפגע, ומתרבות תופעות של דה-לגיטימציה כלפי מי שנתפש כשונה, לרבות מעשי אלימות נגד קבוצות מיעוט, בהן ערבים, עולים, להט"ב (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרס וביסקסואלים), חרדים ומהגרי עבודה.⁴

על רקע כל אלה מתגברת, כאמור, חשיבות החינוך לערכי הדמוקרטיה – לזכויות אדם, לסובלנות, לפלורליזם, לחשיבה ביקורתית, לכיבוד האחר. הפרק שלפניכם מתאר את מצב החינוך לדמוקרטיה במערכת החינוך הישראלית במספר תחומים מרכזיים. כמו כן הוא עוסק בהרחבה באיומים על החופש האקדמי בישראל – נושא הנמצא לאחרונה בעין הסערה. בסוף הפרק מופיעות המלצות שגובשו באגודה לזכויות האזרח במטרה לחזק את החינוך לדמוקרטיה. אחרי הכול, התלמידים של היום הם האזרחים של מחר, והם אלה שיעצבו את דמותה של מדינת ישראל בעתיד.

1. כך, למשל, במדדי הדמוקרטיה לשנים 2007 ו-2008 של המכון הישראלי לדמוקרטיה, הסכימו רוב הנשאלים (ב-2007 – 78% , ב-2008 – 83%)  עם האמירה הכללית כי "לכל אדם צריכות להיות אותן זכויות, ללא קשר לעמדותיו הפוליטיות";  אולם כשבחנו עורכי הסקר את העמדות כלפי זכויות ספציפיות, הסתבר שהתמיכה בהן פחותה: כך, פחות ממחצית מהנשאלים הסכימו שיש לאפשר לנואם לבטא בפומבי ביקורת חריפה על מדינת ישראל; רק 54% תמכו בחופש הדת ב-2007 ורק 36% תמכו בו ב-2008; ורק מחצית מהנשאלים (50% ב-2007 ו-56% ב-2008) הכירו בצורך בשוויון זכויות מלא ליהודים ולערבים. ראו: מדד הדמוקרטיה הישראלית, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה. [↩]
2. עוד על הסקר ראו בידיעה באתר ynet. ממצאים דומים עלו גם ממדד הדמוקרטיה 2004 של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שעסק בעמדות בני נוער. [↩]
3. עוד על הקשר בין זכויות אדם ודמוקרטיה ראו במבוא לדוח "זכויות האדם בישראל – תמונת מצב 2009". [↩]
4. עמדנו על כך בהרחבה בדוח "זכויות האדם בישראל – תמונת מצב 2009", שפרסמנו בדצמבר 2009. ראו למשל את הפרק העוסק בשנאה ובגזענות. נחזור לנושא זה בפרקים הבאים של דוח הדמוקרטיה, שיפורסמו באתר זה. [↩]