בשטחים הכבושים, כל הפגנה נתפסת על-ידי כוחות צה"ל כהפרת סדר בלתי חוקית, גם כשמדובר במחאה שאינה אלימה. המשתתפים בהפגנות נתקלים ביחס אלים ולא סובלני מצד כוחות הביטחון. שימוש מופרז בכוח במהלך הפגנות בשטחים, המלווה בהרוגים ובפצועים, הפך לדבר שבשגרה.
כך, כוחות הביטחון פועלים בצורה אגרסיבית לפיזורן ולדיכוין של ההפגנות המתקיימות מזה כשש שנים בבילעין ובנעלין נגד תוואי גדר ההפרדה העובר באדמות הכפרים. פעמים רבות הדבר נעשה תוך שימוש בכוח מופרז, בירי מסיבי וחסר הבחנה של כדורי מתכת מצופי גומי, בזריקת רימוני הלם ובאמצעים אלימים אחרים, שכבר גבו קורבנות בגוף ובנפש.
בשטחים הכבושים, כל הפגנה נתפסת על-ידי כוחות צה"ל כהפרת סדר בלתי חוקית, גם כשמדובר במחאה שאינה אלימה. המשתתפים בהפגנות נתקלים ביחס אלים ולא סובלני מצד כוחות הביטחון. שימוש מופרז בכוח במהלך הפגנות בשטחים, המלווה בהרוגים ובפצועים, הפך לדבר שבשגרה.
כך, כוחות הביטחון פועלים בצורה אגרסיבית לפיזורן ולדיכוין של ההפגנות המתקיימות מזה כשש שנים בבילעין ובנעלין נגד תוואי גדר ההפרדה העובר באדמות הכפרים. פעמים רבות הדבר נעשה תוך שימוש בכוח מופרז, בירי מסיבי וחסר הבחנה של כדורי מתכת מצופי גומי, בזריקת רימוני הלם ובאמצעים אלימים אחרים, שכבר גבו קורבנות בגוף ובנפש. בספטמבר השנה אף התברר כי צה"ל מפזר את ההפגנות תוך ירי קליעי מתכת, שנאסרו לשימוש על-ידי הפרקליט הצבאי הראשי.
בשנה וחצי האחרונות חלה הסלמה בניסיונות של כוחות הביטחון לדכא את המחאה בבילעין, בין השאר, באמצעות גל מעצרים חסר תקדים של תושבים מהכפר. בחינת המעצרים מלמדת כי אין מדובר בפעולות "רגילות" של אכיפת חוק, אלא בפעולות יזומות, שכל כוונתן היא לדכא את המחאה העממית הלגיטימית המתקיימת בכפר. כך, גם כשהשופטים בבתי המשפט הצבאיים מורים על שחרור העצורים בערבות – לאחר שהעדויות והראיות התבררו כחלשות מדי – סכומי הערבות הם כה גבוהים עד שמשפחות העצורים אינן יכולות לעמוד בתשלום, והעצורים נותרים בכלא.
בקרב העצורים הרבים נמצאים לא רק נערים החשודים ביידוי אבנים, כי אם גם נציגים של ההנהגה המקומית המעורבת בארגון המחאה. הבכיר מביניהם הוא יו"ר הוועדה העממית של בילעין, עבדאללה אבו רחמה. אף שאבו רחמה, פעיל מוכר בזכות המחאה הלא-אלימה, זוכה מאישומים של זריקת אבנים ואחזקת אמל"ח, הרשיע אותו בית המשפט הצבאי בהסתה ליידוי אבנים ובארגון הפגנות בלתי חוקיות וגזר עליו 12 חודשי מאסר. על פי ארגון בצלם, אבו רחמה הורשע על בסיס עדויות קטינים, שאמינותן מוטלת בספק.
מרבית הדיווחים בכלי התקשורת בישראל על ההפגנות בבילעין ובנעלין מתמצים בתיאור לקוני, כשהתייחסות לאירועים היא כאל הפרת סדר אלימה ובלתי חוקית, ומבלי לציין את הרקע להפגנות. כך נבנית עבור אזרחי ישראל תמונת עולם שטחית וחלקית, הרואה בהפגנות הללו התגרות אלימה ונמנעת מלהדגיש את חשיבות הזכות לביטוי ולמחאה. מובן מאליו שחופש ההפגנה והמחאה איננו כולל זכות לזריקת אבנים או לגילויי אלימות אחרים. בהקשר זה חשוב לציין כי על אף שבפועל אכן נזרקות אבנים בחלק מההפגנות, הרי שהיוזמה להפגנות בבילעין מבוססת על מודל של מחאה לא-אלימה.1
האלימות כלפי מפגינים בשטחים לא עוצרת רק בבילעין ובנעלין; באין-ספור אירועי מחאה ברחבי השטחים נרשמו בשנים האחרונות דיווחים על נפגעים מקרב המפגינים. להלן מדגם חלקי מתוך עשרות אירועים: במאי השנה, במהלך הפגנה שהתקיימה ליד מחסום קלנדיה נגד המצור על עזה, איבדה אמילי הנוחוביץ, יהודייה אמריקאית, את עינה השמאלית לאחר שרימון גז שנורה על-ידי שוטרי מג"ב פגע בפניה. משרד הביטחון סירב לממן את עלויות הטיפולים שנאלצה הנוחוביץ לעבור, ולאחרונה אף נודע כי המשטרה החליטה לא להעמיד לדין את שוטרי מג"ב שהיו מעורבים באירוע. בחודש אוגוסט, במהלך פיזור הפגנה נגד גדר ההפרדה בכפר אל-מעסרה, נפצע מפגין ישראלי באורח בינוני ואילו מפגין אמריקאי נפגע באורח קל מפגיעת כדור גומי. באירוע אחר, בחודש אוקטובר, נפגע אחד המפגינים בחזהו מכדורי גומי במהלך עימות עם כוחות הביטחון בכפר נבי סלאח שבאזור רמאללה. הפלסטינים במקום טענו כי לעבר המשתתפים במחאה נפתחה אש חיה, אולם בצה"ל ובמשטרה מכחישים זאת. עוד שלושה מפגינים נפצעו במהלך פיזור ההפגנה. האירועים הללו הגיעו עד כדי גיחוך, כשתהלוכה לציון היום הבינלאומי לאי-אלימות בכפר אל-מעסרה – שכללה גם מופע ליצנות – פוזרה על-ידי חיילי צה"ל בירי רימוני גז, כפי שניתן לראות גם בסרטון.
דיכוי חופש ההפגנה והמחאה בשטחים הכבושים לא נעלם מעיניהם של ארגוני זכויות אדם ושל הקהילה הבינלאומית. בחודש ינואר שלח ארגון אמנסטי אינטרנשיונל מכתב לשר הביטחון אהוד ברק ובו דרישה לשחרר שלושה פעילי זכויות אדם פלסטינים. לפי המכתב, במשך שבועות ארוכים הוחזקו הפעילים במעצר בישראל מבלי שהוגש נגדם כתב אישום. בעקבות שורה של מקרים שבהם כתבים וצלמים זרים נפגעו מירי כוחות הביטחון, פרסם איגוד העיתונאים הזרים בישראל הודעה ביולי 2010, ולפיה הוחמרו בשנה האחרונה תנאי עבודתם של הכתבים הזרים בארץ. בחודש ספטמבר, לנוכח הרשעתו של אבו רחמה, פרסמה שרת החוץ של האיחוד האירופי, קתרין אשטון, הודעה ובה נכתב כי האיחוד "מודאג מאוד מכך שהרשעתו נועדה למנוע ממנו ומפלסטינים אחרים מלנצל את זכותם הלגיטימית למחאה נגד גדר ההפרדה באופן בלתי אלים". חודש לאחר מכן יצאה גם נציבת זכויות האדם באו"ם, נאבי פיליי, נגד האלימות של כוחות הביטחון בדיכוי מפגינים בשטחים, וציינה את פציעתם ומעצרם של פעילים המפגינים נגד הגדר.
אין תגובות לפוסט “דיכוי הפגנות בשטחים הכבושים”
טראקבקים/פינגבקים