הכנסת, הממשלה ובתי המשפט

לפגיעה בדמוקרטיה בישראל פנים רבות. למרבה הדאגה, שתיים מהזירות המרכזיות לאיומים על הדמוקרטיה בישראל הן דווקא אלה שאמונות על השמירה עליה – הכנסת והממשלה. בשנתיים האחרונות נחשפנו להתבטאויות חריפות וחסרות תקדים של בכירים במערכת הפוליטית נגד ארגוני זכויות אדם, ארגונים פוליטיים ומיעוטים, ולפעילות מגוונת להצרת צעדיהם. במקביל ראינו ייזום וקידום, או ניסיונות לקידום, של שורה ארוכה של יוזמות חקיקה שפוגעות באופן ברור בדמוקרטיה הישראלית, ובזכויותיהם, בעמדותיהם ובמעמדם של מי שאינם נמנים עם הרוב הפוליטי בעת הזאת, או שהרוב הפוליטי הנוכחי אינו חפץ ביקרם.

לפגיעה בדמוקרטיה בישראל פנים רבות. למרבה הדאגה, שתיים מהזירות המרכזיות לאיומים על הדמוקרטיה בישראל הן דווקא אלה שאמונות על השמירה עליה – הכנסת והממשלה. בשנתיים האחרונות נחשפנו להתבטאויות חריפות וחסרות תקדים של בכירים במערכת הפוליטית נגד ארגוני זכויות אדם, ארגונים פוליטיים ומיעוטים, ולפעילות מגוונת להצרת צעדיהם. במקביל ראינו ייזום וקידום, או ניסיונות לקידום, של שורה ארוכה של יוזמות חקיקה שפוגעות באופן ברור בדמוקרטיה הישראלית, ובזכויותיהם, בעמדותיהם ובמעמדם של מי שאינם נמנים עם הרוב הפוליטי בעת הזאת, או שהרוב הפוליטי הנוכחי אינו חפץ ביקרם. יש להדגיש כי לא מדובר רק בהגשת הצעות חוק פרטיות של חברי כנסת שונים, אלא גם בתמיכה שחלק מהצעות אלה מקבלות מהממשלה, וגם בייזום הצעות חוק פוגעניות על ידי הממשלה עצמה.

נוסף על כך נמשכות בשנים האחרונות תופעות של ערעור האיזון בין הרשויות, שהוא עקרון בסיסי בשיטה הדמוקרטית וחיוני להשרדותה. כך, אנו עדים לפגמים בהליכי חקיקה ולהצעות חוק המבקשות לחזק את כוחה של הממשלה ולהחליש את האופוזיציה, המייצגת את המיעוט. תופעה מסוכנת נוספת היא פגיעה מתמשכת במעמד הרשות השופטת. זו מתבטאת באי ציות של המדינה לפסקי דין הניתנים נגדה, ובהצעות חקיקה המנסות להחליש את בית המשפט העליון.