פרויקט דמוקרטיה: נאבקים על כללי המשחק

כולנו מרגישים את זה: כללי המשחק שהם התשתית לחיינו כאן, דברים שעד לא מזמן היו מובנים מאליהם – ובכן, הם כבר לא.
"הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" יושבת כבר שנים רבות אי שם על המדרון החלקלק. אלא שעכשיו יסודותיה – היסודות הדמוקרטיים החשובים לכולנו – מותקפים, ואנו מחליקים במהירות אל מציאות עוד פחות דמוקרטית מבעבר.

• למה אנחנו מודאגים?
• מה לארגונים העוסקים בזכויות האדם ולדמוקרטיה?
• על האתר, והזמנה לדיון
• לפני סיום, משהו אופטימי

כולנו מרגישים את זה: כללי המשחק שהם התשתית לחיינו כאן, דברים שעד לא מזמן היו מובנים מאליהם – ובכן, הם כבר לא.

"הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" יושבת כבר שנים רבות אי שם על המדרון החלקלק. אלא שעכשיו יסודותיה – היסודות הדמוקרטיים החשובים לכולנו – מותקפים, ואנו מחליקים במהירות אל מציאות עוד פחות דמוקרטית מבעבר.

את מתלבטת אם כדאי לומר מה את חושבת, אולי זה יפריע לך בקבלה לעבודה, או בקידום, או בסביבה החברתית. אתה חושש שהמשטרה תגיב באלימות למשמרת מחאה חוקית, אולי אפילו תיעצר. אתה נדרש להתכחש לזהותך ולשפתך כדי לגור במקום מסוים או כדי לשמור על מקום העבודה. כמעט שלא עובר יום בו מתפרסמות ידיעות בתקשורת על הצעות חוק הפוגעות בחירויות: על מה מותר לדבר או למחות, הזכות לפרטיות מצטמצמת, הזכות לזוגיות נשללת, החופש האקדמי מאוים – וזאת רק רשימה חלקית. אתמול ההיא, היום אתה, ומחר?

לנו, כציבור, יש יכולת לעצור את ההידרדרות – ובסופו של דבר, לשנות מגמה. כאן, בפרויקט דמוקרטיה, מתחיל מחדש המאבק על כללי המשחק. אתר הפרויקט הוא זירה למידע, דיון ולפעילות שטח בהקשרים השונים והרחבים של מצב הדמוקרטיה בישראל.

הצטרפו אלינו: "כל מה שנדרש כדי שהרשע יצליח הוא שבני אדם הגונים לא יעשו דבר", ואנחנו מתכוונים לעשות את ההפך בדיוק. כלומר – לעשות. למרות ההתדרדרות, ההתלהמות והמתקפות, אנחנו אופטימיים. אנחנו מאמינות ומאמינים שיש כאן די אנשים הגונים שביחד ירצו לשמור על כללי המשחק ולשמור על זכויות האדם – כדי שאלו ישמרו עלינו.

למה אנחנו מודאגים?

התשובה לשאלה אם מדינה היא דמוקרטית היא לעיתים נדירות תשובה של כן או לא, שחור או לבן. כך, למשל, יכולות להיות דרגות שונות של הפרדת רשויות. אפשר להתייחס לדמוקרטיה כאל מרחב שיכול לנוע בין רחב ומכיל לצר ומדיר, ובקצהו מגיע למשטר חשוך של  דיקטטורה של הרוב – או אפילו עריצות של יחידים.

לרוב, המעבר ממצב אחד לשני אינו מתבטא במהפכות מהיום למחר, אלא במדרון חלקלק, שלאט לאט מצמצם את המרחב הניתן לאזרחים לפעול ולהשפיע. החוקר לורנס בריט מונה מספר מאפיינים של משטרים פשיסטיים, היכולים לשמש כתמרורי אזהרה להתדרדרותה של דמוקרטיה, וביניהם: לאומנות קיצונית, זלזול בערכן ובחשיבותן של זכויות האדם, זיהוי וסימון אויבים ושעירים לעזאזל, עליונות הצבא ומיליטריזם דורסני, תקשורת מגויסת, נשלטת וצייתנית, עיסוק אובססיבי בביטחון המדינה, הגנה על חברות גדולות וקשרי הון-שלטון, החלשה של ארגוני עובדים, דיכוי החופש האקדמי ואובדן האמון ברשויות השלטון.

נשמע לכם מוכר?

בישראל של השנים האחרונות אנו עדים למפנה מדאיג בתפיסות הציבור את מהות המשטר הדמוקרטי ובפרקטיקה של המדינה ביחס אליו, ולמגמה מפחידה של התגברות רבים מהסימנים האלה. מערכת הבחירות האחרונה, השתקה של התנגדות ומחאה, קידום חקיקה מפלה ושימוש גס בשיח לאומני, גזעני ומסית מצד אנשי ציבור, מהווים עבורנו תמרור אזהרה שלא ניתן להתעלם ממנו, ואנו מבקשים לשתף בו גם אתכם.

ארגונים רבים של החברה האזרחית בישראל, והאגודה לזכויות האזרח בכללם, מובילים ביחד את פרויקט דמוקרטיה כדי להזכיר:

• בדמוקרטיה יש כללי משחק שאסור לזלזל בהם, ואל לנו לראות בהם מובן מאליו
• מרחב דמוקרטי פתוח הוא אינטרס מובהק של כולנו
• באחריותנו וביכולתנו להיאבק על הדמוקרטיה אל מול מגמות מאיימות אלו.

מה לארגונים העוסקים בזכויות האדם ולדמוקרטיה?

נהוג להבחין בין שתי תפיסות, או שני היבטים, של הדמוקרטיה – דמוקרטיה פורמלית ודמוקרטיה מהותית. ההיבט הפורמלי נוגע רק לדרך קבלת ההחלטות במדינה; על-פי התפיסה הפורמלית, דמוקרטיה היא משטר שבו כל האזרחים מגיל מסוים ומעלה בוחרים בחופשיות, אחת לכמה שנים, את נציגיהם לשלטון; בתקופות שבין הבחירות מנהלים הנציגים את ענייני המדינה על פי הכרעות רוב. שלטון הרוב הוא הערך העליון בדמוקרטיה הפורמלית, המינימלית, וזכויות האדם, בעיקר אלה של המיעוט, תלויות במידה רבה ברצונו הטוב של הרוב.

אולם, שמירה על העקרונות הפורמליים לבדם אינה מבטיחה את קיומה של דמוקרטיה מהותית. התפיסה של דמוקרטיה מהותית התגבשה מתוך ההשקפה שהמדינה קיימת למען האנשים החיים בה, ולא להפך; בראייה כזו, הבסיס הערכי של המשטר הדמוקרטי מותנה במימוש ערכים של זכויות אדם ואזרח – מתוך ההכרה בערך האדם ובכבודו, בהיותו יצור חופשי, בשוויון כל בני האדם, ובכך כי לכל אדם, מתוקף היותו אדם, יש זכויות בסיסיות. הגישה המהותית רואה את ההגנה על זכויות האדם כיסוד מרכזי במשטר דמוקרטי. לפי גישה זו, קונפליקטים בין הגנה על זכויות לבין הכרעת הרוב הם ביטוי טבעי ומהותי של שני יסודות דמוקרטיים חיוניים.

יתרה מכך: הזיקה בין זכויות אדם לדמוקרטיה היא דו-כיוונית. מחד גיסא, יש זכויות אדם שהשמירה עליהן היא תנאי הכרחי לקיומו של משטר דמוקרטי – חופש הביטוי, חופש המידע, הזכות להתאגדות, הזכות לבחור ולהיבחר ועוד. בלי הזדמנות שווה לממש זכויות אלו לא תתקיים דמוקרטיה אף לא במובן הצר והפורמליסטי, שכן כיצד יגיעו האזרחים להכרעת רוב כזו או אחרת ללא דיון ציבורי אמיתי ופתוח? כך, ללא זכויות אדם מסוימות לא תתכן אף דמוקרטיה פורמלית גרידא. מאידך גיסא, ההגנה על זכויות האדם מתחייבת מכוח התפיסה הדמוקרטית המהותית, כפי שתואר לעיל; ועל כן פגיעה בעקרונות דמוקרטיים – כגון הליכי חקיקה נאותים או הפרדת הרשויות – פוגמת ביכולת להגן על זכויות האדם.

עקרון יסודי בדמוקרטיה מהותית היא הגנה על זכויות המיעוטים אל מול עריצות הרוב: הרוב קובע - אך לא פוגע. יתרה מזאת, דמוקרטיה מהותית מגנה על זכותם של מיעוטים לשמור על ייחודם ועל זהותם הלאומית, הדתית והתרבותית. עקרונות יסוד נוספים הם הפרדת רשויות, המגבילה את כוחו של השלטון אל מול הפרט, ושמירה על חופש הביטוי, המאפשר בין השאר השמעת ביקורת על מעשי השלטון על ידי התקשורת והחברה האזרחית. מדינה דמוקרטית מתייחסת באופן שוויוני אל כל אזרחיה, ונמענת מכל ביטוי של גזענות כלפי קבוצות אוכלוסייה; כי גם אם לאזרחים מותר להביע עמדות גזעניות, במסגרת חופש הביטוי, למדינה דמוקרטית אסור.

במצב שבו נורמות מתדרדרות ועקרונות דמוקרטיים מתנוונים, הנפגעים הראשונים הם תמיד קבוצות המיעוט או קבוצות מוחלשות. אולם כרסום בזכויות הוא תופעה שהולכת ומתפשטת, הן במספר הקבוצות הניזוקות והן בהיקף הזכויות הנפגעות. נוסף על כך, כל אחת ואחד מאיתנו שייך או עשוי להשתייך בזמן כלשהו לקבוצת מיעוט – למיעוט פוליטי, למיעוט לאומי, למעמד חברתי-כלכלי מוחלש, ליוצאי ארץ מסוימת. שמירה על זכויות האדם ועל הדמוקרטיה שומרת עלינו; כשאלו מתערערים – כולנו בסכנה וכולנו עלולים למצוא את עצמנו במצב שבו זכויותינו נפגעות.

על האתר, והזמנה לדיון

הקמנו את האתר כדי שיהיה בית לדיון על הדמוקרטיה הישראלית ועל סוגיות דמוקרטיות המטרידות אותנו, ומרחב לפעולה למען דמוקרטיה מהותית בישראל. נרצה להביא בו מידע אמין ומעמיק בנושאים שונים הנוגעים לדמוקרטיה הישראלית ולמצב זכויות האדם בה, ולהציג תמונה של המציאות בישראל כפי שהיא משתקפת מעבודת ארגוני החברה האזרחית. זאת בדוח הדמוקרטיה שלנו (פירוט בהמשך) וכן במאמרים ובפוסטים שיעלו לאתר. נוסף על כך, נשאב השראה מעבודות אמנות שייאספו באתר – קליפים, ציורים, צילומים, שירים ועוד. אתן/ם מוזמנות ומוזמנים לשלוח אלינו מאמרים, תגובות, יצירות, צילומים, רעיונות, ציטוטים וכל חומר אחר, הרלבנטי לנושאים הנידונים באתר, ונשמח לפרסם את החומרים המתאימים.

האתר גם ירכז בבית אחד את פעילויות הארגונים למען הדמוקרטיה. ב"קריאה לפעולה"  נזמין אתכן ואתכם לקחת חלק במאבק אקטיבי למען הדמוקרטיה. כוחנו המשותף גדול ממה שמספרים לנו וגדול לאין שיעור מהכוח שהפעלנו עד כה. זוהי ההזדמנות שלנו להראות, אפילו בפעולות קטנות, שאנחנו שמים לב למציאות המתערערת מסביבנו, ולא מוכנים לעמוד נִכחה באפס מעשה. אחרון חביב, או אולי ראשון – האתר נועד להוות פלטפורמה לדיון פתוח על הדמוקרטיה הישראלית. כל הפוסטים פתוחים לתגובות, וכולם/ן מוזמנים/ות לתרום לדיון – באופן ענייני, מכבד ודמוקרטי. שיח אלים או פוגעני אינו חלק מתרבות הדיון שלנו כאן.

פרקי דוח הדמוקרטיה שלנו, שיתפרסמו כאן בהדרגה, מבקשים לתאר את התערערות הדמוקרטיה בישראל בשנה-שנתיים האחרונות בחמש זירות עיקריות: חינוך לזכויות אדם ולדמוקרטיה והחופש האקדמי; זכויות המיעוט הערבי; מוסדות השלטון – הכנסת, הממשלה ובתי המשפט; התקשורת; וחופש הביטוי והמחאה. נושאים אלה נמצאים בהתאמה עם עקרונות היסוד של הדמוקרטיה שהוזכרו לעיל, ודווקא בהם, לתפיסתנו, חלה ההתדרדרות הגדולה ביותר בתקופה האחרונה. לא נכסה בדוח את כל הנושאים שאפשר לדבר עליהם בהקשר של הדמוקרטיה הישראלית; כך, אין בדוח פרק שעוסק בכיבוש, ובסימן השאלה הענק שהוא מציב על הדמוקרטיה הישראלית. אין בו גם פרק העוסק בזכויות חברתיות – הזכות לקיום בכבוד, הזכות לדיור, הזכות לחינוך, הזכות לעבודה והזכות לבריאות – למרות שגם להן, כמובן, יש קשר עמוק לדמוקרטיה. אנו מקווים  לפתח דיון גם בסוגיות האלה באמצעות מאמרים ופוסטים שיעלו לאתר. לא נוכל לכסות כאן את הכול; אבל בפרפראזה על הפסוק "לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה", ברור לנו שאת המלאכה הדמוקרטית לא נגמור כאן, אבל אם לא נתחיל – לא נהיה בני חורין. לכן – הלאה הבטלה וקדימה לעשייה: פרויקט דמוקרטיה.

אנחנו  מבקשים להתריע – אך גם ליצור שיח, לדון ולהתווכח. מהותה של הדמוקרטיה הוא דיון ציבורי פתוח על סוגיות שעל סדר היום ומעוררות מחלוקת. ריבוי הקולות והעמדות הוא הערובה של כולנו לכך שקולנו יישמע – גם כשאנו נמצאים בדעת הרוב וגם כשאנו נמצאים בדעת מיעוט.

אנו מאמינים כי בישראל עדיין מפעמת שאיפה לבניית חברה משותפת לכל הקבוצות השונות החיות בה: יהודים, ערבים, דתיות, חילוניות, עולות, ותיקות, מזרחיים, אשכנזים, הומואים, לסביות, טרנסג'נדריות, סטרייטים, אליטות כלכליות ומעוטי יכולת. הדרך היחידה לחיות ביחד היא להסכים על כללי המשחק הדמוקרטיים ולכבד אותם.

לפני סיום, משהו אופטימי

המאבק הדמוקרטי הוא אופטימי במהותו. גם ההזמנה שלנו לקחת חלק במאבק היא הזמנה אופטימית. הבחירה בדמוקרטיה, זכויות אדם, צדק חברתי ושוויון היא בחירה אופטימית של אנשים שמסרבים לפחד מבני אדם אחרים, שהערכים שלהם, כמו בני האדם שאיתם הם חיים, הם בגובה העיניים. אנחנו בוחרים שלא להיות מונעים על בסיס של הפחדה, פסימיות או התלהמות. יש לנו סבלנות למסרים מורכבים וחיבה לאנשים שחושבים אחרת. דמוקרטיה בונים באופטימיות.

דווקא בחברה שסועה ומגוונת כמו בישראל, שמירה על זכויות האדם ועל הדמוקרטיה יכולה להיות גם הזדמנות: הזדמנות לכך שערכים אוניברסאליים אלו יהוו עבור כולנו מוקד להזדהות משותפת, מבלי לוותר על זהותנו האישית הדתית, הלאומית, המגדרית, המעמדית או אחרת. רק אז תוכל להיות כאן חברה שבה נוכל כולנו לחיות בצוותא – גאים בזהותנו האישית או הקבוצתית, ובטוחים בהיותנו חלק מדמוקרטיה מהותית השומרת על הזכויות של כולנו.