רשלנות רפואית במהלך טיפול בוירוס קורונה – מגיע לי פיצוי?

בעוד שאל מספר הנדבקים בנגיף הקורונה מתווספים מאות רבות של חולים בכל יום, והדרך למניעת התפשטות המגיפה טרם התגלתה, אנו מתחילים להיחשף אט אט להשלכותיה הקשות של המגיפה בתחום הרשלנות הרפואית. למי, כיצד ומתי תקום עילת תביעה בגין רשלנות רפואית הקשורה בנגיף הקורונה?

על אף העובדה כי השלכותיה רחוקות הטווח של מגפת הקורונה טרם ידועות במלואן, קרב היום בו נהיה עדים להגשתן של תביעות בגין נזקיה של המגפה, הן אלה הישירים, כמו גם הנזקים ההיקפיים והמשניים. ככל שעולה קצב ההדבקה בנגיף, כך מתעוררות שאלות רבות חדשות, ונוצרים מצבים משפטיים לא מוכרים, אותם נסקור במאמר.

איחור באבחון של חולי קורונה

גבר באמצע שנות ה-60 לחייו, אשר חזר מניו יורק בתחילת חודש מרץ, נכנס לבידוד ביתי מיד עם שובו ארצה. כשהחל לחוש ברע, פנה למד"א, אך אלה סירבו לבצע בדיקת קורונה, שכן לא היה לו חום. לאחר כשבוע, צוות מד"א הגיע לביתו וביצע בדיקה לגילוי קורונה, שתשובתה לא הגיעה. לאחר שבוע נוסף, החולה פונה באמבולנס לבית החולים, כאשר הוא מורדם ומונשם במצב קשה. בבדיקה נוספת שנערכה בבית החולים, הוא נמצא חיובי לקורונה.

מקרה נוסף, הוא זה של "חולה 71", הוא החולה הראשון שמקור הדבקתו לא ידוע. מדובר בעובד רשות שדות התעופה, אשר חווה תסמינים אופייניים לקורונה, הכוללים חום ותסמיני דלקת ריאות. העובד הגיע לבית החולים איכילוב בחשד לדלקת ריאות, ואושפז במחלקה הפנימית. לאחר מספר שעות, מצבו השתפר והוא שוחרר לביתו. כאשר שב לאיכילוב נערכה לו בדיקה לאיתור קורונה בזכות התעקשותה של רופאה מתמחה, והוא נמצא חיובי לקורונה. כתוצאה מכך הוכנסו כ-10 אנשי צוות בית החולים לבידוד.

האם ניתן לתבוע בגין איחור באבחון קורונה?

מקרים אלה ומקרים דומים אחרים, עשויים להקים עילת תביעה בגין רשלנות רפואית. לא ניתן לקבוע בוודאות מה יפסוק בית המשפט כאשר מקרי איחור באבחון קורונה יגיעו לפתחו, אך ייתכן כי בית המשפט ימצא לנכון לפסוק, כי על אף הקריטריונים הנוקשים אשר נקבעו על ידי משרד הבריאות, היה על הגורמים הרפואיים הרלוונטיים לבדוק את החולים, גם במקרה שאלה לא נכנסים תחת הקריטריונים. בהינתן תרחיש כזה, בית המשפט עשוי לקבוע כי הימנעותם של הגורמים הרלוונטיים מבדיקת האדם אשר חל עיכוב באבחונו, עולה לכדי מחדל.

בשלב הבא, ייאלץ בית המשפט לבחון את שאלת האחריות לנזק. יש לבחון את חובת הזהירות כלפי המטופל לגבי כל אחד מהגורמים הרלוונטיים, ביניהם משרד הבריאות, מד"א, בתי החולים וקופות החולים. לאחר שתקום אחריות, בית המשפט יעבור לבחינת היקף הנזק למטופל. במידה ואכן נגרם נזק, על התובע מוטל הנטל להוכיח כי לו הייתה מתבצעת בדיקה בשלב מוקדם יותר, הנזק שנגרם לו היה מצטמצם או נמנע לחלוטין.

מקרי הדבקות בקורונה עקב הזנחת דיירים בבתי האבות

לאחרונה פורסם, כי כרבע מהמתים מקורונה מישראל הם דיירים בבתי אבות, זאת במקביל לטענות בגין הזנחה וזלזול, העולות מפי בני משפחתם של הנדבקים.

בעוד שמקרי ההדבקה בבתי האבות מתרבים מדי יום ביומו, הראשון לעלות לכותרות היה הדיור המוגן "מגדל נופים" בירושלים. לפני כחודש עובדת סוציאלית אשר שהתה במתחם אובחנה כחולה בקורונה, על אף שכלל דיירי המקום נכנסו לבידוד, 14 מהם נדבקו, ושלושה נפטרו. זאת על רקע דיווחם של דיירי המקום ובני משפחותיהם על איחור בבדיקות ובפינוי הנדבקים.

התפשטות הקורונה בבתי האבות – האמנם רשלנות רפואית?

בבית האבות "משען" בבאר שבע, נפטרו עד כה חמישה דיירים מהנגיף. כעת, קרובי הנפטרים מגישים תביעה כנגד בית האבות ומשרד הבריאות, בגין רשלנות רפואית. התובעים טוענים, כי הצוות הרפואי בבית האבות, ואנשי משרד הבריאות, לא בדקו, בודדו, הפרידו או אבחנו את החולים הראשונים אשר גילו תסמינים לקורונה, תוך הפגנת זלזול בטענות הקשישים ובני משפחותיהם. התנהלות זו, לדידם של התובעים, היא זו שהביאה למותם של הדיירים, כמו גם להדבקתם של דיירים אחרים ואנשי צוות.

הזנחת חולים "רגילים" בזמן ההתמודדות עם משבר הקורונה

לאחרונה, נקבע באיכילוב מותו של אדם שסבל מאצירת שתן, מצב פשוט הניתן לטיפול, כל עוד מאובחן בזמן. מקרה זה מהווה אך דוגמה אחת מתופעה שאנו עדים לה בצל מגפת הקורונה. בכיר באיכילוב מדווח כי אנשים רבים חוששים מלהגיע למיון, וכתוצאה מכך סובלים מסיבוכים קשים, וחלקם אף נפטרים.

דו"ח של מכון טאוב מפרסם הערכה, כי לצד התמותה מהקורונה עשויה להתרחש גם תמותה היקפית, המוערכת בכ-460 עד 4600 איש, כתוצאה ממחסור בכוח אדם רפואי, ומכך שמערכת הבריאות ממוקדת בטיפול במגיפה.

צמצום הגישה למערך השיקום לנכים

משבר הקורונה פוגע אף במערך השיקום לנכים – טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאיות תקשורת, הידרותרפיה ורופאי שיקום מהווים כולם צורך הכרחי וחיוני של בעלי נכות רבים, כאשר בהיעדר טיפול, תחול התדרדרות במצבם, עד לכדי מוות או תלות מוחלטת בזולת. בעקבות התפרצות מגפת הקורונה, הצטמצם מערך עובדי השיקום לכ-30 אחוז, דבר אשר מביא לפגיעה, בלתי הפיכה לעתים, בבעלי מוגבלויות רבים.

כל מצב של הימנעות ממתן טיפול הכרחי, בנסיבות שבהן התנהגותו של הרופא עומדת בניגוד למצופה מהתנהגותו של רופא סביר, עשוי להקים עילת תביעה בגין רשלנות רפואית, בהינתן שהוכח נזק.

הזנחת מתמודדי נפש ובעלי מוגבלויות בזמן ההתמודדות עם משבר הקורונה

כיום, מאושפזים כ3200 מטופלים במחלקות פסיכיאטריות, כאשר כ80 אחוזים מהמחלקות מצויות בבתי חולים פסיכיאטריים וממוצע התפוסה במחלקות עומד על 100 אחוז. המסקנה המתבקשת מהנתונים היבשים היא, כי בתנאי האשפוז הנוכחיים במחלקות הצפופות, לא ניתן יהיה להגן על המאושפזים ואנשי הצוות מפני הדבקות בנגיף.

יתר על כן, מדובר לעיתים בחולים שלא מבינים את הצורך בהימנעות ממגע, בשטיפת הידיים או בשימוש בחומר חיטוי. יו"ר איגוד הפסיכיאטרים הזהיר את שר הבריאות כי לאור התנאים הקשים, והמחסור בכוח האדם, תתקשה המערכת לתת מענה למתמודדי הנפש הזקוקים לבידוד, או כאלה שנדבקו.

אי מתן טיפול הולם לבעלי מוגבלויות החולים בקורונה

אם לא די בכך, גם אוכלוסיית בעלי המוגבלות סובלת ממצוקת כוח האדם, ומתנאי אשפוז בלתי מתאימים. 12 חוסים ממרכז "עלה מוריה" בגדרה, המיועד לילדים ונערים עם מוגבלויות קשות, נדבקו בקורונה, זאת לאחר שעובדת המעון חלתה, והמגפה החלה להתפשט. עד לעת האחרונה, היו מפוזרים חולים אלה בין בתי החולים השונים, וסבלו מטיפול לא מותאם, בשל העובדה כי הצוות הרפואי לא הוכשר בטיפול באוכלוסיית בעלי המוגבלויות. רק לאחר פרסום עדויות קשות ממחלקות האשפוז בבתי החולים, הודיע משרד העבודה על פתיחת מסגרות לבעלי מוגבלויות שנדבקו בקורונה, דבר שיאפשר מתן טיפול ותמיכה מתאימים, כמו גם אפשרות לקשר עם משפחתם.

מקרי הזנחה אלה ומקרים דומים אחרים, עשויים להקים עילת תביעה בגין רשלנות רפואית, הן כנגד משרד הבריאות והן כנגד בתי החולים, זאת בהינתן שהוכח נזק.

רשלנות בטיפול במחלת הקורונה

כבכל מקרה אחר שבו קם חשש להתרחשותה של רשלנות רפואית בטיפול, גם מקרי חשד לרשלנות רפואית בטיפול במחלת הקורונה, על התובע לבחון האם התנהגותו של הרופא המטפל תאמה את המצופה מהתנהגותו של רופא סביר בנסיבות העניין, ולהוכיח את התקיימותו של קשר סיבתי בין הטיפול הרשלני לנזק שנגרם לתובע. לייעוץ עם עו"ד רשלנות רפואית פנו לעו"ד דוד פיל ושות' באתר: https://www.df-law.co.il.

 

מכון טאוב – הערכות בדבר השפעת נגיף הקורונה על התמותה בישראל: http://taubcenter.org.il/he/mortalityimpactofcoronavirusheb/.

קורונה במחלקה הסגורה: שעת חירום כפולה, נתונים בדבר העומס במחלקות הסגורות: https://www.haaretz.co.il/health/corona/1.8666895.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram