במסגרת הליך תקין למימוש ירושה של אדם שנפטר, היורש צריך להגיש בקשה לקיום צו ירושה. צו ירושה מגדיר מי היורשים של הנפטר ומה יהיה החלק של כל אחד מהם בעזבונו של הנפטר. יחד עם זאת, לעתים מתגלעים סכסוכים סביב הליך זה. מה עושים אם עולה התנגדות לצו ירושה?
טיפול בקבלת ירושה הוא לרוב עניין לא פשוט, מבחינה רגשית ובירוקרטית. הפרוצדורות השונות הנלוות לפתיחת צוואה ומימושה עלולות להיות מורכבות וקשות לביצוע. כחלק ממימוש צוואתו של הנפטר, על היורש להגיש בקשה לצו ירושה. אך לא תמיד התהליך עובר באופן חלק וללא התנגדות. עו"ד הלנה שמחי מסבירה כל מה שעליכם לדעת על הליך הגשת צו ירושה והגשת התנגדות לצו ירושה.
מהו הרשם לענייני ירושה?
הרשם לענייני ירושה הוא יחידה בתוך משרד המשפטים, המטפלת בבקשות לצווי ירושה ולצווי קיום צוואה, המסמכים הנדרשים על מנת לטפל בעיזבון של אדם שנפטר. בהתאם לכך, גוף זה מטפל גם בהתנגדות למתן צווי ירושה.
מהו צו ירושה?
לאחר שאדם נפטר, יכולים להיות שני תרחישים. באחד התרחישים, הנפטר הכין מבעוד מועד צוואה קבילה, ועזבונו יתחלק בהתאם לצוואה שהוכנה. בתרחיש השני, לא הכין הנפטר צוואה מבעוד מועד, ולכן לאחר פטירתו אין מסמך מטעמו המגדיר את האופן בו הוא מעוניין לחלק את רכושו לאחר מותו.
במקרה כזה, היורשים נקבעים בהתאם למוגדר בחוק הירושה – היורשים הראשונים יהיו בן או בת זוג, ילדים, ואם אין כאלה אז להורים או לאחים של הנפטר. היה ואדם המאמין כי הוא יורש על פי דין מעוניין לרשת אדם שנפטר ולא הייתה לו צוואה, עליו להגיש לרשם הירושה בקשה לצו ירושה. צו ירושה מגדיר מיהם היורשים ואת החלק אותו יירש כל אחד מהם.
מהי התנגדות לצו ירושה?
לעתים, קיימים מתנגדים לצו הירושה כפי שהוא מוגש. יכולות להיות לכך כמה סיבות – אדם מאמין שהוא היורש החוקי או יודע כי קיימים יורשים חוקיים אחרים, ולא מי שהגיש את הבקשה לצו הירושה, או שאדם יודע על קיומה של צוואה.
את הבקשה למתן צו ירושה יש לפרסם באופן גלוי, כדי לאפשר למי שעשוי להתנגד לקיום צו הירושה להגיש את ההתנגדות בהתאם להוראות המפורסמות באתר רשם הירושה. את ההתנגדות ניתן להגיש רק לפני שניתן צו הירושה, ולא אחרי.
כיצד מוגשת התנגדות לצו ירושה?
ההתנגדות לצו הירושה מוגשת לרשם לענייני ירושה, לאחר שפורסמה הבקשה למתן צו הירושה ובטרם פורסם הצו. ניתן להגיש אותה דרך אתר רשם הירושה או באופן פיזי, בעמדת קבלת קהל של הרשם לענייני ירושה באזור המגורים. הבקשה כרוכה בהגשת אגרה, במילוי פרטים, נימוקים להתנגדות וכן תצהיר חתום בפני עורך דין. ההתנגדות תועבר לדיון בבית משפט לענייני משפחה, והוא יהיה זה שיקבל את ההחלטה הסופית בנושא.
