כשהרוב מכה את המיעוט: סיכום מושב החורף של הכנסת

היום (ד') מגיע לסיומו מושב החורף של הכנסת ה-18, מושב שבמהלכו עברה במליאה שורה ארוכה של חוקים רעים וחשוכים. כדי לסכם וכדי לזכור בדיוק מה קרה לנו בארבעת החודשים האחרונים: קבלו את המדריך המלא לחקיקה אנטי-דמוקרטית

פרויקט דמוקרטיה – גם בפייסבוק

"באחרונה עשה לו הפרלמנט הישראלי מנהג לטפח את אמנות ההקצנה. נוצרה אצלנו אווירה שבה רוב יכול להכות מיעוט ואנו מנסים להכריע מחלוקות עקרוניות רק על ידי שימוש פסול בעקרון הכרעת הרוב". 

הדברים שמצוטטים כאן נאמרו לפני כחודשיים על-ידי יו"ר הכנסת, רובי ריבלין, והם מייצגים בצורה מדויקת למדי את הלך-הרוח-הרעה שנושבת בכנסת ה-18, ובפרט במושב החורף שמגיע היום, סוף-סוף, לסיומו. 

לפני שהמושב התחיל, וגם במהלכו, היו כאלה – פוליטיקאים, עיתונאים, "סתם" אזרחים – שניסו להרגיע, להסביר לנו שהח"כים יודעים בסך-הכל מה הם עושים, שרוב יוזמות  החקיקה הן סתם דיבורים, ושבסופו של דבר - שיקול הדעת, המסורת הדמוקרטית וחוות הדעת המקצועיות, יגברו על ההתלהמות. 

מי שקיווה, התבדה. בחודשים האחרונים היינו עדים להתגברות נוספת של החקיקה האנטי-דמוקרטית, הן בכמות ההצעות, הן בקצב קידום החקיקה, והן ביעדים שנבחרו למתקפה. 

האמירות המפורסמות, כמעט-קלישאות, שלפיהן הגבלות ופגיעות בזכויות-יסוד לא נעצרות אף פעם במקום אחד, והן ממשיכות ומתרחבות ומזהמות את סביבתן, מוכיחות את עצמן כנכונות. 

לצד יוזמות החקיקה שמכוונות בבירור לפגיעה בזכויות האזרחים הערביים (וממילא פגיעה בחלק מהחברה היא פגיעה בחברה כולה), התרבו במושב האחרון ההצעות נגד פליטים ומבקשי מקלט, נגד קבוצות מיעוט בכלל, וגם נגד זכויות היסוד של כולנו – ובראשן חופש הביטוי, המחאה וההתאגדות – בדגש על פגיעה בזכויות של מי שמחזיקים בדעות שונות מאלה של הרוב השולט. 

וכמובן, הלהיט של המושב האחרון, סימונם של ארגוני החברה האזרחית, ובמיוחד ארגוני זכויות האדם, כמטרה בפני עצמה: החל בהתבטאויות שר החוץ, שכינה את הארגונים "סייעני טרור"; דרך חוקים שכל מטרתם לסמן, לטרטר, ולהגביל את צעדיהם; וכלה בניסיון להקים ועדות א-לה-מקארתי ל"חקירת הארגונים".   

לפעמים, הדיבור על "חקיקה אנטי-דמוקרטית" כעל מקשה אחת, הופך אותה למן ביטוי שחוק וריק. לכן חשבנו שחשוב להביא כאן סיכום מפורט של מעללי הכנסת בחודשים האחרונים. חשוב לציין שהרשימה שלפניכם היא בהחלט לא הרשימה המלאה. על שולחן הכנסת והממשלה הונחו בחודשים האחרונים עוד הצעות שונות ומשונות ובחרנו כאן, מטעמי מקום, את הבולטות שבהן. 

הסיכום שלהלן מבוסס על דו"ח מפורט ועשיר בלינקים והפניות,  שכתבו עו"ד דבי גילד-חיו ועלוה קולן מהאגודה לזכויות האזרח, ונמצא באתר של האגודה. 

אז קבלו את המדריך המלא ליוזמות החקיקה האנטי-דמוקרטיות של המושב האחרון: 

חקיקה אנטי-דמוקרטית שהסתיימה: 

1. חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה – החוק, שמטרתו לסמן ארגוני חברה אזרחית, לעשות להם דה-לגיטימציה ולהכביד על פעילותם, עבר בגרסא "מרוככת", לפיה כל גוף או אדם שמקבל תמיכה ממדינה זרה צריך לדווח מדי שלושה חודשים על כל תמיכה שהוא מקבל (דבר שקיים ממילא) ולציין על גבי מסעות פרסום – מי תומך בו. סטאטוס: החוק עבר ב-21.2.2011.
2. תיקון 39 לחוק יסודות התקציב (הפחתת תקציב או תמיכה בשל פעילות נגד עקרונות המדינה) – ידוע כ"חוק הנכבה" – גם הצ"ח זו, שכולה סדרה של פגיעות בחופש הביטוי, קיבלה גרסא מצומצמת בשל לחץ ציבורי. לפי ההצעה, יישלל מימון ציבורי ממוסדות שיצוין בהם יום הנכבה, ייפגע "כבוד הדגל או סמל המדינה" או יבטאו עמדה ששוללת את קיום המדינה כ"יהודית ודמוקרטית". סטאטוס: התקבל ב-22.3.11.
3. הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מוכר כ"חוק ועדות הקבלה") – ועדות קבלה לישובים יורשו לדחות מועמדים שאינם מתאימים "להשקפת היסוד של הישוב", למרקם החברתי שלו, וכדומה. המשמעות: הדרה של כל מי שעמדותיו "לא מתאימות" לתושבי היישוב, בראש ובראשונה קבוצות מיעוט ואוכלוסיות מוחלשות. סטאטוס: עברה ב-22.3.11, לאחר שני שינויים: הקטנת התחולה לישובים בני ארבע מאות משפחות, וצמצום התחולה לגליל ולנגב. יום לאחר האישור, עתרה האגודה לזכויות האזרח נגד החוק.
4. תיקון חוק האזרחות (ביטול אזרחות בגין מעשה טרור או ריגול) – שלילת אזרחות מאדם שמורשע בריגול או במעשה טרור. ההצעה פוגעת בזכויות יסוד של אזרחים, שכן שלילת אזרחות (שהיא זכות יסוד לכשעצמה) גוררת פגיעה בשורה ארוכה של זכויות יסוד הנגזרות ממנה. כל זאת כשבחוק הפלילי קיימים ממילא כלים להתמודד עם מי שהורשעו בטרור או ריגול. סטאטוס: לאחר שנוספו לה שני תיקונים (שלילת האזרחות תיעשה תחת פיקוח היועמ"ש לממשלה ונקבע שאין להותיר אדם ללא אזרחות או מעמד), ההצעה עברה במליאה ב-28.3.11.
5. תיקון לסדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) – הצ"ח המאריכה בשנה נוספת את הוראת השעה שמאפשרת מעצר של חשודים בעבירות ביטחון לתקופות ארוכות וללא ביקורת שיפוטית, והארכת מעצרם שלא בנוכחותם. ההסדר הזה, שפוגע קשות בזכות להליך הוגן ובעקרונות יסוד, נפסל בעבר על-ידי בית המשפט העליון. סטאטוס: עבר ב-20.12.10.

 

הצעות חוק אנטי-דמוקרטיות שקודמו במושב האחרון: 

1. תזכיר חוק למניעת הסתננות – בין השאר קובע כי מי שמסתנן לארץ דינו מאסר 5 או 7 שנים (לפי ארץ המוצא), ועונשים קבועים גם למי שמסייע לו. סטאטוס: צפוי לעלות לקריאה ראשונה ביום האחרון של המושב.
2. הצעת חוק איסור הטלת חרם – מי שקורא להטלת חרם – כלי מחאה בלתי-אלים, חוקי ומקובל – על מדינת ישראל או על חלק ממנה, עובר עוולה נזיקית ויחויב בפיצוי הנפגע. סטאטוס: לאחר תיקונים וקיצוצים, ההצעה עברה קריאה ראשונה ב-7.3.11.
3. תיקון חוק הכניסה לישראל (בית דין לזרים) – על פי ההצ"ח יוקם במשרד המשפטים "בית דין לזרים", שידון בכל העניינים הנוגעים להסדרת מעמד בישראל. כך ירוכזו כל הסמכויות הנוגעות להגירה ולמעמד של מי שאינם יהודים בידי משרדי הפנים והמשפטים, תוך פגיעה חמורה בעקרון הפרדת הרשויות, בפומביות הדיון ובזכויות יסוד רבות. סטאטוס: עברה קריאה ראשונה ב-20.12.10. נמצאת בהכנה לקריאה שנייה-שלישית.

 

הצ"ח אנטי-דמוקרטיות נוספות שהונחו במושב האחרון: (מבחר מצומצם)

1. חיוב עובדי ציבור וחברי מועצות מקומיות להישבע אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית – חברי מועצה ובעלי תפקידים שונים במגזר הציבורי יחויבו להצהיר אמונים למדינה כיהודית ודמוקרטית.
2. תיקון פקודת העיריות (הצהרת אמונים) – תיקון נוסח הצהרת האמונים שחברי המועצה מצהירים כך שההצהרה תכלול את הגדרתה של המדינה "כיהודית ודמוקרטית".  
3. תיקון חוק איסור לשון הרע – נועד לאפשר תביעת דיבה, תביעה אזרחית ואף העמדה לדין פלילי נגד מי שמדבר סרה במדינת ישראל או במוסדותיה.
4. תיקון פקודת מס הכנסה (מיסוי הכנסה למוסדות ציבוריים המקבלים תרומה מישות מדינית זרה) – נועד לשלול מכל ארגון המקבל כספים מישות מדינית זרה הזכות לפטור ממס, ולקבוע כי הכנסות הארגון מתרומות ימוסו בשיעור של 45%.
5. תיקון פקודת החברות (עילה לפירוק חברה) – ההצעה קובעת כי חברה שמסרבת לקנות או לספק שירותים לחלקים מישראל פוגעת באזרחי ישראל וניתן יהיה להביא לפירוקה.

  

חקיקה עוקפת פסיקות בג"ץ:  

1. תיקון חוק הנזיקים האזרחיים – נועד לשלול מתושבי השטחים הכבושים את הזכות לקבל פיצויים בגין נזקים שנגרמו להם על ידי כוחות הביטחון (גם אם לא במסגרת פעילות מלחמתית), וזאת בניגוד להחלטה מפורשת של בג"צ. סטאטוס: נדונה בוועדת חוקה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.
2. תיקון סעיפים בחוק הכניסה לישראל ובהצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 – נועד להטיל מגבלות על הסדרת מעמדם של מי שאינם יהודים בישראל, באופן שסותר פסיקות של בג"ץ. סטאטוס: נדון בוועדת הפנים להכנה לקריאה שנייה ושלישית.
3. תיקון סעיפים בחוק הכניסה לישראל ובהצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 – מוכר גם כ"חוק הכבילה" – נועד להגביל, בדרכים שונות, את הרישיונות שניתנים למהגרי עבודה ולהשיב על כנו הסדר כבילה שנפסל בבג"ץ, ואף כונה על-ידי השופטים "מעין עבדות בגרסה מודרנית". סטאטוס: הנוסח לקריאה שנייה ושלישית אושר על-ידי ועדת הפנים ב-29.3.2011.

 

פעילויות נוספות:

ועדות חקירה לארגונים – הכנסת אישרה שתי הצעות להקמת ועדת חקירה, של דני דנון ושל פאינה קירשנבוים, לבדיקת מקורות המימון של ארגוני זכויות אדם בישראל. סטאטוס: נידון בוועדת הכנסת ב-31.1.11 וב-2.2.11 קיבל אישור כתב מינוי. ב-21.2.11 פורסם כי עקב התרחבות ההתנגדות של ח"כים ושרים, היוזמה לא תקודם. ניסיון להעלות את ההצעות למליאה לאישור ב-16.3.11 נכשל בהעדר רוב. 

רונן וודלינגר

(צילום גרפיטי: cc-by-Locace)